פקודות ופקודות!

פקודות ופקודות!

04.02.20 - 15:45 מאת: אדיגה ביסמן

צפיות

ילדינו הם לא משרתים ואינם חיילים שלנו.

זה לא ברור מאליו שהם יעמדו דום לכל מילה שלנו רק משום שאנו ההורים שלהם.

כהורים עלינו לכוון אותם (הצבת גבולות וחוקים), אבל הכי חשוב שלא נשכח אף פעם שאנו צריכים לדבר איתם בצורה מכובדת, ולא לזלזל בהם או לדבר אליהם כאילו אנחנו מפקדים והם חיילים.

תמיד לזכור ולהזכיר את המילה "כבוד" ולדקלם אותה הרבה בבית על מנת שהילדים ישמעו זאת לעיתים קרובות. לא משנה מה הם עשו או מה אנו רוצים לבקש מהם: לדבר איתם בכבוד כאילו הם אנשים מבוגרים – אין זה אומר לצפות מהם להבין דברים של מבוגרים כמובן יש להתחשב בגיל שלהם וביכולות ההבנה שלהם.

דוגמאות שאפשר להשתמש בהם השבוע ולתרגל אותם בבית עם הילדים:

להזכיר להם (למשל לילדים בגילאי 7-11) לגבי התפילה אך לא לפקוד עליהם. כמובן שלא לפנות אל הילדים בזמן כעס ועצבים, זאת בכדי שלא נצייר להם תמונה שלילית לגבי התפילה).  אפשר לומר לילד; "הגיע זמן התפילה" במקום "לך להתפלל", או למשל "לא לשכוח את התפילה". "האם תתפלל עכשיו או עוד עשר דקות אחרי הצפייה בטלוויזיה?"

הדרך המומלצת ביותר היא לשוחח עם הילדים על חשיבות התפילה וכמובן, מעל הכל: לתת להם דוגמא אישית.

בדומה לכך, אם נרצה כי ילדינו יעשו משהו עבורנו במקום לפנות אליהם בלשון ציווי כגון; "לך לחנות ותביא לי", לנסות דרך שונה; "האם אתה יכול ללכת לחנות להביא עבורי כמה מצרכים?" או "האם תשמח אם אשלח אותך לחנות להביא מצרכים וגם תקנה משהו אחד בשבילך?"

כמובן לא לשכוח להשתמש במילים כגון; 'בבקשה', 'תודה', 'אני מעריך את מה שעשית' .

הצחאבי אנס אבן מאלק, שהפך למשרתו של הנביא מוחמד – עליו התפילה והשלום – בגיל עשר, מספר כי לא שמע מהנביא אף פעם מילת גנאי ולא משפטים כמו: "מדוע עשית ככה" או "למה לא עשית ככה".

הוסיפי תגובה