תראו מי מדבר

תראו מי מדבר

11.10.19 - 20:59 מאת: הארון תחאוכו

צפיות

המתנגדים לאסלאם מבצעים כדרך טבע פשעים ועבֵרות, חטאים ומעשים נבזיים, ולאחר מכן ממשיך סדר היום כאילו לא התרחש דבר. אך כאשר אדם הדוגל בדרך האסלאם מבצע לכאורה מעשה, המוגדר כפשע בקרב המתנגדים - כל העולם גועש ורועש, והאסלאם מוצג כדת פרמיטיבית וטרוריסטית. סתם דוגמא להמחשה: סקנדינבי שירסס למוות בנשק אוטומטי 40 מוסלמים יוגדר - "לא שפוי"; מנגד מוסלמי עם זקן שיהרוג שני נוצרים בשוגג מפליטת כדור באזור כנסייה - יוגדר "טרוריסט מוסלמי".

על שיטה זו של המתנגדים, להאשים את האסלאם כאשר המֵבצע הוא מוסלמי, ולשתוק כאשר המֵבצע זה הם, ניתן ללמוד מאירועי גיחה צבאית שביצעו המוסלמים נגד הכופרים, לפני קרב בדר.

לאחר שהיגר הנביא מוחמד - עליו התפילה והשלום - לאל מדינה, וביסס בה מדינית את האסלאם, התקיימו קרבות1 וגיחות גישוש נגד הכופרים לפני קרב בדר הגדול. מקרבות אלו: קרב בוואט, קרב ספואן, קרב ד'י אל עושיירה, והאחרונה הייתה גיחת נכ'לה.

גיחת נכ'לה התקיימה בחודש רג'ב, שנה שנייה להיג'רה, (ינואר 624). הנביא שלח לאזור שנקרא נכ'לה כוח של 12 לוחמים מהמהגרים, תחת פיקוד עבדאללה אבן ג'חש מבני אסד, ובידו מכתב מהנביא עם הוראה לא לקרוא המכתב אלא רק לאחר מסע של יומיים.

לאחר יומיים קרא את המכתב: "המשך בדרכך עד שתגיע לאזור נכ'לה, בין הערים טאאף ומכה, ועקוב אחר השיירה מקורייש כדי לאסוף עליה מידע". אבן ג'חש אמר: "נעשה ונשמע!" וסיפר על כך לחבריו ולא הכריח אף אחד לצאת לעבר השיירה. "אני יוצא, ומי שרוצה לצאת למען אללה מוזמן גם. כולם הסכימו וקמו, אלא שסעד אבן אבי וקאס ועותבּה אבן ע'זוואן איחרו להגיע לאחר שאיבדו גמל בדרך.

בהגעת הכוח לנכ'לה הבחינו בשיירה שנשאה עמה סחורה יקרה, ועם השיירה היו מבני מכה עמר אבן אל חצ'רמי, עות'מאן ונוופל בני עבדאללה אבן אל מוע'ירה ואל חַכַּם אבן אל קייסאן, בן חסות של בני אל מוע'ירה.

הכוח המוסלמי התכנס להתייעצות: אנו נמצאים ביום האחרון של חודש רג'ב – אחד החודשים הקדושים שבהם אסור להילחם – אם נילחם בהם נחלל את החודש הקדוש, ואם נניח להם הם יספיקו לחזור למתחם הקדוש של מכה, שגם שם אסור להילחם. בסופו של דבר החליט הכוח להתקיף את השיירה.. התוצאה הייתה: עמר אבן אל חצ'רמי נפגע מחץ ונהרג, עות'מאן ואל חכם נאסרו, ונוופל הצליח להימלט.

הכוח חזר לאל מדינה עם השלל ושני האסירים; ואלה היו השלל הראשון, הרוג ראשון והאסירים הראשונים באסלאם. הנביא עליו התפילה והשלום גינה את מעשיהם, ואמר: "לא הוריתי לכם להילחם בחודש הקדוש", וסירב להתייחס בשלב זה לשלל ושני האסירים.

הכופרים ממכה מצאו אחרי המקרה הזדמנות להאשים את המוסלמים, כמי שהפרו את איסור שפיכות הדמים שקבע אללה. דברי להג ופטפוט רב נאמרו בקרב הכופרים.. "מוחמד וחבריו הפרו את הכללים.. הכיצד זה הם תוקפים בחודש הקדוש?".. עד שבסופו של דבר הוריד אללה את הפסוק: {یَسۡـَٔلُونَكَ عَنِ ٱلشَّهۡرِ ٱلۡحَرَامِ قِتَالࣲ فِیهِۖ قُلۡ قِتَالࣱ فِیهِ كَبِیرࣱۚ وَصَدٌّ عَن سَبِیلِ ٱللَّهِ وَكُفۡرُۢ بِهِۦ وَٱلۡمَسۡجِدِ ٱلۡحَرَامِ وَإِخۡرَاجُ أَهۡلِهِۦ مِنۡهُ أَكۡبَرُ عِندَ ٱللَّهِۚ وَٱلۡفِتۡنَةُ أَكۡبَرُ مِنَ ٱلۡقَتۡلَ} (سورة البقرة 217); [ישאלוך על אודות החודש הקדוש, על המלחמה בו. אֱמור, מלחמה בו היא מעשׂה חמוּר, ואולם להרחיק אנשים מעל נתיב אללה ולכפור בו – ומעל המסגד הקדוש – ולגרש את יושביו מתוכו, כל אלה חמורים יותר אצל אללה, כי הִתאנוּתם לכם חמוּרה מהריגתכם אותם] (הפרה, 217).

הפסוק קובע כי העבֵרות שביצעו הכופרים כנגד המוסלמים עוד בימי מכה (לפני ההיג'רה) הן חמורות פי כמה מהתקיפה של הכוח בחודש הקדוש; מה שעשו הכופרים היה להרחיק אנשים מדרכו של אללה, להכות אותם בעינויים, לרצוח אותם בתוך המתחם הקדוש של מכה, להזיק לנביא, למנוע מהאנשים מלהתאסלם..

האם אלה לא היו הפרה של איסור שפיכות הדמים במתחם מכה הקדוש? מדוע כאשר היו אלה המוסלמים שהפרו את האיסור פעם אחת געשה ורעשה מכה לפתע? אין ספק שתעמולת הכופרים נגד המוסלמים הייתה נבזית וחצופה.

לאחר שהעניין התבהר שיחרר שליח אללה - עליו התפילה והשלום - את שני האסירים, ושילם כופר לקרוביו של ההרוג – אבן אל חצ'רמי.

------------------------------------------

1) כל מערכה בה השתתף הנביא מוחמד - עליו התפילה והשלום - מכונה "קרב" (غزوة), גם אם התרחש קרב או לא, וכל גיחה או פשיטה צבאית שבה לא השתתף הנביא מכונה "גיחה" (سرية).

1 תגובה

הוסיפי תגובה