איך התחיל צום רמדאן?

איך התחיל צום רמדאן?

05.05.19 - 09:21 מאת: הארון תחאוכו

צפיות

חודש הרמדאן (رمضان) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה המצווה לצום מעלות השחר ועד שקיעת החמה, ומצווה זו היא אחת מחמשת יסודות האסלאם.

מצוות הצום הוטלה על המוסלמים בשלושה שלבים. הצחאבי מועאד' אבן ג'בל מספר כי כאשר הגיע הנביא מוחמד - תפילות אללה עליו ושלומו - לעיר אל-מדינה הוא נהג לצום שלושה ימים בכל חודש, ובהמשך צם גם ביום עאשוראא (10 בחודש מֻחַרַם).

עבדאללה אבן עבאס - בן דודו של הנביא - סיפר כי כאשר הנביא הגיע לאל-מדינה ראה את היהודים צמים ביום "עאשורא" ושאל אותם על כך, ואמרו לו: זהו היום שבו הציל אלוהים את הנביא מוסא - עליו השלום - ובני ישראל מידי אוייביהם - פרעה והמצרים. לכן אנו צמים לכבודו של מוסא. אמר הנביא: אני קרוב יותר למוסא מכם, והוא צם את היום הזה וציווה לצום אותו. (צחיח אל-בוכ'ארי ומוסלם). עם הטלת חובת צום הרמדאן הפך צום יום עאשורא לצום רשות, וכל מי שרצה צם בו ומי שרצה עזב אותו.

לאחר תקופה הטיל אללה על המוסלמים צום חודש הרמדאן והוריד את הפסוקים: {يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا كُتِبَ عَلَيْكُمُ الصِّيَامُ كَمَا كُتِبَ عَلَى الَّذِينَ مِن قَبْلِكُمْ لَعَلَّكُمْ تَتَّقُونَ. أَيَّامًا مَّعْدُودَاتٍ ۚ فَمَن كَانَ مِنكُم مَّرِيضًا أَوْ عَلَىٰ سَفَرٍ فَعِدَّةٌ مِّنْ أَيَّامٍ أُخَرَ ۚ وَعَلَى الَّذِينَ يُطِيقُونَهُ فِدْيَةٌ طَعَامُ مِسْكِينٍ ۖ فَمَن تَطَوَّعَ خَيْرًا فَهُوَ خَيْرٌ لَّهُ ۚ وَأَن تَصُومُوا خَيْرٌ لَّكُمْ ۖ إِن كُنتُمْ تَعْلَمُونَ} (البقرة, 183-184); [הוי המאמינים, נכתב בספר כי מִצווה עליכם לצום כשם שנכתב על אלה שהיו לפניכם, למען תהיה בכם יִרָאה. צוּמו ימים ספורים. אשר לחולה אשר בכם או לנוסע בדרך, יצום ימים אחרים כמספר הזה. על המסוגלים לצום (ואינם צמים) לתת כופר-נפש - להאכיל נזקק אחד. ואולם ככל שיתנדב האדם לעשׂות טוב עוד ועוד, כן ייטַב לו. ייטַב לכם אם תצומו, לוּ רק ידעתם] (סורת הפרה, 183-184). חובת צום חודש הרמדאן הוטלה בשנה השנייה להיג'רה, לפני קרב בּדר הגדול, וההוראה לצום ניתנה בחודש שעבאן הקודם לרמדאן.

בשלב הזה כל מי שרצה צם ומי שרצה האכיל נזקק ויצא מידי חובת הצום. לאחר מכן הוריד אללה את הפסוק האחר: {شَهْرُ رَمَضَانَ الَّذِي أُنزِلَ فِيهِ الْقُرْآنُ هُدًى لِّلنَّاسِ وَبَيِّنَاتٍ مِّنَ الْهُدَىٰ وَالْفُرْقَانِ ۚ فَمَن شَهِدَ مِنكُمُ الشَّهْرَ فَلْيَصُمْهُ ۖ وَمَن كَانَ مَرِيضًا أَوْ عَلَىٰ سَفَرٍ فَعِدَّةٌ مِّنْ أَيَّامٍ أُخَرَ ۗ يُرِيدُ اللَّهُ بِكُمُ الْيُسْرَ وَلَا يُرِيدُ بِكُمُ الْعُسْرَ وَلِتُكْمِلُوا الْعِدَّةَ وَلِتُكَبِّرُوا اللَّهَ عَلَىٰ مَا هَدَاكُمْ وَلَعَلَّكُمْ تَشْكُرُونَ} (البقرة, 185); [חודש רמדאן הוא אשר הוּרַד בו הקוראן ממרומים למען יביא לאנשים הדרכה ואותות נהירים המעידים על דרך הישר ועל הישועה. על כל אחד מכם הנוכח בביתו בחודש זה לצום בו, ועל החולה או הנוסע בדרך לצום מספר ימים אחרים. אללה חפץ להקל עליכם ואינו חפץ להקשות עליכם, למען תוכלו להשלים את המספר ולמען תפארו את אללה על כי הנחה אתכם, ולמען תכירו טובה] (סורת הפרה, 185), ונקבע צום חובה לאדם הנמצא במקום מושבו והוא בריא, וניתן היתר לא לצום לחולה ולנוסע. קשישים שלא יכלו לצום האכילו נזקק.

ההיסטוריון אבן ג'ריר א-טברי אומר כי בשנה זו – השנה השנייה להיג'רה – נקבעה גם "צדקת אלפטר"1 (صَدَقَة الفِطْرِ) או "זכאת אלפטר" (زَكاة الفِطْرِ). מסופר כי הנביא – עליו התפילה והשלום – נשא דרשה כיומיים לפני החג והורה לאנשים לשלם צדקת אלפטר. ובשנה זו, ביום חג עיד אלפטר, הוציא הנביא את האנשים לשטח תפילה פתוח - ולא במסגד - וקיים את תפילת החג הראשונה בציבור. המלומד אבן קת'יר אומר כי בשנה זו – לאחר קרב בדר – הוטל על המוסלמים גם תשלום מס הזכאת הידוע.

(מתוך ספר הפרשנות ותולדות הנביא, מאת אבן קת'יר)

-------------------------------------------------------------

1) צדקת אלפטר: צדקה של סיום צום הרמדאן. צדקה הניתנת לעניים סמוך לסוף חודש רמדאן, לפני תפילת "עיד אלפטר". צדקה זו נחשבת לחובה. מי שחובה עליו לשלם זכאת זה הוא מי שיש לו "ניסאב הזכאת" (نِصَاب الزَّكَاةِ) שזה שעור ההון המינימלי שעליו חייבים לשלם מס הזכאת (ערך של 100 גרם זהב), או מישהו שאין לו כסף אבל יש לו רכוש לא נחוץ למחייה (כמו גולפית, אדמות שלא משמשות לפרנסתו...) ששווה את הערך המוזכר. מי שאין לו הערך המוזכר לא חובה עליו תשלום זכאת אלפטר, אבל יוכל לתת אותו כצדקה ומעשה טוב, אבל לא מתוך חובה.

---- מאמרים באותו נושא ----

מדוע אנחנו צמים? >>>

מה לאכול בסוחור? >>>

הוסיפי תגובה