ההחלטה לרצוח את הנביא

ההחלטה לרצוח את הנביא

05.05.18 - 23:13 מאת: הארון תחאוכו

בימים שבהם החלו המוסלמים במכה להגר עם כל הרכוש והילדים לעיר אל-מדינה (ית'רב) בהוראת הנביא מוחמד - עליו התפילה והשלום, חשו הכופרים דכדוך וסכנת פגיעה להמשך קיום ישותם הדתית והכלכלית. הם היו מודעים ליכולות הנהגתו והשפעתו של הנביא וצדיקותם של חבריו המסורים, ועל יכולותיהם וניסיונם המלחמתי של שבטי אָוְּס וכַזְרַגְ' מאל-מדינה, והפנימו כי סכנה תארוב להם אם יחברו למוחמד.

כן ידעו הכופרים שאל-מדינה נמצאת במקום אסטרטגי שבו עוברות שיירות המסחר מתימן אל ארצות א-שאם. שווי המסחר בין מכה לא-שאם היה מגיע לכמיליון דינאר זהב בשנה, ללא המסחר עם העיר טאיף. מעבר הסחורות היה בטוח באזור זה, אך כעת, על רקע הגירת הנביא ואנשיו, חשו הכופרים בסכנת הפגיעה בביטחון זה.

ואין זה סוד שחששם המרכזי של הכופרים היה, הקמת מרכז הקריאה לאסלאם בעיר אל-מדינה, והתייצבות אנשי העיר מולם. לאור הנסיבות הללו, חשו בני מכה שהמציאות עומדת להשתנות וחיפשו את הפתרון המושלם למניעת הסכנה הנושפת בעורפם.
 
אי-לכך, ביום חמישי 26 לחודש צפר, בשנה ה-14 לנבואה (12 בספטמבר 622 לספירה, כחודשיים לאחר שבועת האמונים השנייה), התכנסו בני קורייש בבית הכנסים שלהם "דאר א-נָדְוָּה"1, לדיון חירום ולמציאת פתרון סופי לאסלאם, ולנושא דגלה. כל נציגי השבטים הבכירים במכה השתתפו בדיון:
1- אבו ג'הל – אל-חקם בן הישאם מבני מכזום.
2- ג'ובּייר בן מוטעים, טועיימה בן עדיי ואלחארת' בן עאמר מבני נַוּפַל בן עבד מנאף.
3- שייבּה ועותבּה בני רביעה ואבו סופיאן בן חרבּ מבני עבד א-שמס בן עבד מנאף.
4- א-נצ'ר בן אלחארת' מבני עבד א-דאר.
5- אבו אל-בכ'תרי בן הישאם, זמעה בן אל-אסווד, חכּים בן חיזאם מבני אסד בן עבד אל-עוּזָּא.
6- נובּייהא ומוּנַאבּיהְ בני אל-חג'אג' מבני סהם.
7- אומייה בן חלף מבני ג'ומח.
 
לאחר שהתאספו הופיע השטן איבליס במראה של זקן שבט מכובד, ועליו גלימה מגושמת, ונעמד בפתח הדלת. שאלו אותו: מי אתה? אמר: ראש שבט מבני נג'ד ששמע את סיבת התכנסותכם, ובא כדי לשמוע ואולי גם להשמיע עצה. אמרו: אכן, בוא כנס.

בתחילת הדיון הציע כל אחד את רעיונותיו ופתרונותיו ל"בעיה". אמר בן אל-אסווד: נגרש אותו אל מחוץ למכה, ולא יעניין אותנו לאן יפנה, וכך המצב יחזור לקדמותו. אמר השייח מנג'ד: האם אתם לא רואים את השפעתו ודיבורו הכובש? אין לכם ביטחון שהוא יקבל תמיכה וכוח מהערבים, ואז יחזור לכבוש כאן. הביאו רעיון אחר.

אמר אבו אל-בכ'תרי: נכלא אותו בכלוב מברזל, וסופו יהיה כסופם של משוררים קודמים שכבר מת, ואז גם הוא ימות. אמר השייח מנג'ד: גם אם תכלאו אותו הוראותיו ייצאו מבעד לדלת, ותומכיו יבואו להצילו, והתמיכה בו תעלה והם ייצאו נגדכם. הביאו רעיון אחר.

לאחר פסילת שני הרעיונות שהוצגו, הציג אבו ג'הל את תכניתו ואמר: לא נראה לי שנתקלתם בעבר בתכנית כשלי. אני מציע שניקח בחור צעיר וחסון מכל שבט במכה, וניתן לו חרב, ואלה יארבו למוחמד ויפגעו בו כולם במכה אחת, ויהרגו אותו, וכך ניפטר ממנו. ואם זה יקרה אז דמו יתפזר בין פלגי כל השבטים, ובני מנאף לא יצליחו להילחם נגד כולם, ויבקשו כופר נפש, וייגמר הסיפור. אמר השייח מנג'ד: זה הרעיון וזה האיש, אני לא רואה שיש רעיון יותר טוב מזה.

הפרלמנט במכה החליט פה אחד על התכנית להתנקש בנביא – תפילות אללה עליו ושלומו – וחזרו הנציגים לבתיהם, ותכננו להוציא את התכנית לפועל באופן מידי.

(התוכן תורגם מהספר "א-רחיק אלמחתום" / מאת: אל-מובארקפורי - תולדות הנביא מוחמד)

 

----------------------------------------

1) דאר א-נדוה: בית כנסים שבו קיימו בני קורייש ישיבות מכריעות וגורליות בנושאים חשובים במכה.

הוסיפי תגובה