מתנות מאללה

מתנות מאללה

17.01.18 - 03:30 מאת: אדיגה ביסמן

צפיות

מאת: אלסקר לבאי

بسم الله الرحمن الرحيم
בשם אללה הרחמן והרחום

רובנו מכירים את הסיפור עם הנביא סוליימן - עליו השלום - וחייליו כשנפגשו עם הנמלים, אללה תעאללה אומר: {وَحُشِرَ لِسُلَيْمَانَ جُنُودُهُ مِنَ الْجِنِّ وَالْإِنسِ وَالطَّيْرِ فَهُمْ يُوزَعُونَ} [ונאספו אל סוליימן חייליו מן השדים, מן האדם ומן העוף, והם מתקבצים] (27:17), {حَتَّىٰ إِذَا أَتَوْا عَلَىٰ وَادِ النَّمْلِ قَالَتْ نَمْلَةٌ يَا أَيُّهَا النَّمْلُ ادْخُلُوا مَسَاكِنَكُمْ لَا يَحْطِمَنَّكُمْ سُلَيْمَانُ وَجُنُودُهُ وَهُمْ لَا يَشْعُرُونَ} [עד אשר באו אל ואדי הנמלים, אמרה נמלה: "הוי הנמלים, הכנסו אל משכנותיכן פן ירסקכם סוליימן וחייליו, והם אינם מרגישים!] (27:18), {فَتَبَسَّمَ ضَاحِكًا مِّن قَوْلِهَا} [וחייך סוליימן ושחק מאמרה] (27:19).

אללה תעאללה נתן לנו הרבה טובות (מתנות), מכיוון שהאדם נוטה לשכוח אללה תעאללה מזכיר לנו ואומר: {وَإِن تَعُدُّوا نِعْمَتَ اللَّهِ لَا تُحْصُوهَا} [ואם תספרו את חסדי אללה, לא תוכלו לאמדם] (14:34). החיים האלה הם מבחן אחד גדול, כשבסופו של דבר אנחנו נרוויח את גן העדן או הגיהינום. {الَّذِي خَلَقَ الْمَوْتَ وَالْحَيَاةَ لِيَبْلُوَكُمْ أَيُّكُمْ أَحْسَنُ عَمَلًا ۚ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْغَفُورُ} [אשר ברא את המוות ואת החיים לנסותכם, מי בכם טוב יותר במעש, והוא האדיר והמוחל] (67:2).

אללה תעאללה בוחן כל אחד מאתנו באספקטים שונים; אם זה בפחד, רעב, כסף, נפש וכו', אומר: {وَلَنَبْلُوَنَّكُم بِشَيْءٍ مِّنَ الْخَوْفِ وَالْجُوعِ وَنَقْصٍ مِّنَ الْأَمْوَالِ وَالْأَنفُسِ وَالثَّمَرَاتِ ۗ وَبَشِّرِ الصَّابِرِينَ} [ונסה ננסכם במשהו מן הפחד ומן הרעב ובחסרון בהון, בנפש וביבול, ובשר לסבלנים] (2:155).

הנביא מוחמד - עליו התפילה והשלום - אומר לנו בחדית': ((عجبا لأمر المؤمن إن أمره كله له خير، وليس ذلك لأحد إلا للمؤمن ‏:‏ إن أصابته سراء شكر فكان خيراً له، وإن أصابته ضراء صبر فكان خيراً له))‏ - ((עד כמה נפלא מצבו של המאמין; כל דבר בשבילו הוא טוב וזה חל רק על המאמין. אם הצלחה באה אליו, הוא מודה לאללה וזה טוב בשבילו, ואם הוא נופל למצוקה, הוא מודה בסבלנות וזה טוב בשבילו)). (‏رواه مسلم - חדית' מצחיח מוסלם‏).
 
נחזור לסיפור של סוליימן עליו השלום והנמלה. סוליימן עליו השלום מלמד אותנו שאל לנו לא לשכוח את המתנות של אללה תעאללה ולהודות לו על הדברים שנתן לנו. כשסוליימן עליו השלום חייך וצחק על דברי הנמלה, הוא לא שכח את המתנה שאללה תעאללה נתן לו וישר הודה לאללה: {فَتَبَسَّمَ ضَاحِكًا مِّن قَوْلِهَا وَقَالَ رَبِّ أَوْزِعْنِي أَنْ أَشْكُرَ نِعْمَتَكَ الَّتِي أَنْعَمْتَ عَلَيَّ وَعَلَىٰ وَالِدَيَّ وَأَنْ أَعْمَلَ صَالِحًا تَرْضَاهُ وَأَدْخِلْنِي بِرَحْمَتِكَ فِي عِبَادِكَ الصَّالِحِينَ} [וחייך סוליימן ושחק מאמרה, ואמר: "ריבוני, למדני להודות על חסדך אשר גמלת לי ולהוריי, ולעשות מעשה טוב אשר תרצהו, והכניסנו ברחמיך בתוך עבדיך הישרים] (27:19).
 
לפעמים נשאלת השאלה: מדוע אללה תעאללה לא מקבל את תפילותיי? {وَإِذَا سَأَلَكَ عِبَادِي عَنِّي فَإِنِّي قَرِيبٌ ۖ أُجِيبُ دَعْوَةَ الدَّاعِ إِذَا دَعَانِ} [ואם ישאלוך עובדי אודותי, הנני קרוב, נענה לקריאת הקורא]. אבל מה התנאים כדי שאללה יענה לנו על התפילות? {فَلْيَسْتَجِيبُوا لِي وَلْيُؤْمِنُوا بِي لَعَلَّهُمْ يَرْشُدُونَ} [לכן יענו לי ויאמינו בי, שמא תישיר דרכם] (2:186). האדם נזכר באללה כשהוא נמצא במצב מצוקה כי הוא מחפש דרך לצאת, ואיך אנחנו מצפים שאללה יזכור אותנו אם אנחנו לא זוכרים אותו במצבים של שמחה או הצלחה?! {فَاذْكُرُونِي أَذْكُرْكُمْ} [זכרוני, אזכרכם] (2:152).
 
אללה תעאללה מזכיר לנו בכמה מקומות בקוראן שאנו צריכים להודות לו על הדברים שהעניק לנו: 
{يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا كُلُوا مِن طَيِّبَاتِ مَا رَزَقْنَاكُمْ وَاشْكُرُوا لِلَّهِ إِن كُنتُمْ إِيَّاهُ تَعْبُدُونَ} [הוי אלה אשר האמינו, אכלו מטוב מה שפרנסנוכם, והודו לאללה, אם אתם אותו עובדים] (2:172).
 
{فَاذْكُرُونِي أَذْكُرْكُمْ وَاشْكُرُوا لِي وَلَا تَكْفُرُونِ} [לכן זכרוני, אזכרכם, והודו לי ואל תכפרו בי] (2:152).
 
{وَاللَّهُ أَخْرَجَكُم مِّن بُطُونِ أُمَّهَاتِكُمْ لَا تَعْلَمُونَ شَيْئًا وَجَعَلَ لَكُمُ السَّمْعَ وَالْأَبْصَارَ وَالْأَفْئِدَةَ ۙ لَعَلَّكُمْ تَشْكُرُونَ} [ואללה הוציאכם מבטן אמותיכם, אינכם יודעים דבר, ויצר לכם את השמיעה, את העיניים ואת הלבבות, שמא תודו] (16:78).
 
• {وَاعْبُدُوهُ وَاشْكُرُوا لَهُ ۖ إِلَيْهِ تُرْجَعُونَ} [ועבדוהו והודו לו, אליו תחזרו] (29:17).
 
{وَسَيَجْزِي اللَّهُ الشَّاكِرِينَ} [ויגמול אללה למודים] (3:144).
 
{وَإِذْ تَأَذَّنَ رَبُّكُمْ لَئِن شَكَرْتُمْ لَأَزِيدَنَّكُمْ ۖ وَلَئِن كَفَرْتُمْ إِنَّ عَذَابِي لَشَدِيدٌ} [וכאשר הודיע רבונכם: "אם תודו, הוסף אוסיף לכם, ואם תכפרו, הנה ענויי קשה] (14:7).
 
{وَآتَاكُم مِّن كُلِّ مَا سَأَلْتُمُوهُ ۚ وَإِن تَعُدُّوا نِعْمَتَ اللَّهِ لَا تُحْصُوهَا ۗ إِنَّ الْإِنسَانَ لَظَلُومٌ كَفَّارٌ} [ונתן לכם מכל מה ששאלתוהו, ואם תספרו את חסדי אללה, לא תוכלו לאמדם, הנה האדם עושק וכפוי טובה] (14:34).
 
{لَقَدْ كَانَ فِي قَصَصِهِمْ عِبْرَةٌ لِّأُولِي الْأَلْبَابِ ۗ مَا كَانَ حَدِيثًا يُفْتَرَىٰ وَلَٰكِن تَصْدِيقَ الَّذِي بَيْنَ يَدَيْهِ وَتَفْصِيلَ كُلِّ شَيْءٍ وَهُدًى وَرَحْمَةً لِّقَوْمٍ يُؤْمِنُونَ} [אכן היה בספוריהם לקח לבעלי הבינה. לא היה דבר בדוי, ואולם אשור לאשר לפניו, ופרוט כל דבר, והדרכה ורחמים לאנשים מאמינים] (12:111).

הוסיפי תגובה