פרנסה לא כשרה

פרנסה לא כשרה

19.01.17 - 19:09 מאת: nurdinshubash

צפיות

שאלה: 

האם מותר לעבוד במקום עבודה (מסעדה, סופרמרקט...) שמוכרים בו אלכוהול או בשר חזיר?

תשובה: 

מקור הפרנסה של המאמין הוא דבר חשוב מאוד, ועל האדם לחפש את פרנסתו בדרכים שהן כשרות ומותרות לפי דת האסלאם. אדם שחי מפרנסה לא כשרה אש הגהנום ראויה בו יותר1.

* המקומות שמוכרים בהם אלכוהול אינם עוסקים במכירת אלכוהול בלבד, אלא יש בהם גם הרבה דברים אחרים הכשרים מבחינת ההלכה כגון: שטיפת צלחות, ניקיונות, בישול, שמירה ועוד. אז כל עוד המוסלמי שעובד במקום כזה מסכם עם מנהליו שלא יתעסק בהגשת האלכוהול (או דברים אסורים אחרים) ולא ימכור אותם - אז הוא יכול לעבוד שם. וכמובן אם הוא ימצא, במקום זאת, מקום עבודה שאין בו עבירות הלכתיות, אז עדיף וראוי שהוא לא ימשיך לעבוד במקום שיש בו עבירות, זאת בכדי שיהיה רחוק מדברים שיש בהם חשד לחטא.

אללאהו אעלם

------------------------

1) روى الترمذي (614) وحسنه عَنْ كَعْبِ بْنِ عُجْرَةَ رضي الله عنه قَالَ: قَالَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ: (لَا يَرْبُو لَحْمٌ نَبَتَ مِنْ سُحْتٍ إِلَّا كَانَتْ النَّارُ أَوْلَى بِهِ) وصححه الألباني في "صحيح الترمذي". قال القاري في "المرقاة" (9 / 311): "السحت: الحرام الشامل للربا والرشوة وغيره.. (فالنار أولى به) أي بلحمه أو بصاحبه".

כללי

5 תגובות

לכותב הטור שלום רב,

ראשית אנא ממך תשנה את נושא הכותרת !
פרנסה כשרה היא למעשה היא שימוש לא נכו בביטוי כאשר מדובר על אסלאם. המילה כשר היא מילה שנועדה לשימוש ביהדות ומאחר כיום הדת הנכון לראות עינינו היא האסלאם אסור לנו להשתמש במונחים מהיהדות לענייני אסלאם ונזכיר שהמילה כשרות ודאי מתייחסת לעניין האוכל ולא התעסוקה. יהודי שמועסק במקום שבו מוכרים בשר חזיר לא מגדירים אותו עובד במקום לא כשר, אלא מועסק במקום טמא. אוסיף ואומר כי גם השימוש במילה הלכה אינה נכונה מאחר ומדובר בכינוי יהודי למצוות היהדות ולא דתות אחרות.

לדעתי יש מקום לשנות את נושא הכותרת ואת המילה הלכה בטור, יש מספיק מילים מהשפה הערבית ( אסלאם ) שניתן להשתמש בהם ואף מהשפה העברית. אולי דברים אלו נראים שוליים למדי אך עדיין יש לזכור כי סממנים כאלה אט אט מוטמעים בתוך הדת ואז נוצר הטשטוש הגדול בין מה באמת נאמר באסלאם או מה הושאל מדתות אחרות. אני יכול להביא לך דוגמאות מצחיקות שעד היום אנחנו משתמשים בביטויים של אלים מהעבר בשפה היום יומית שלנו. על כן צריך להיזהר משימוש בסממנים חיצוניים.

במקום פרנסה לא כשרה - אפשר לרשום פרנסה ממקום לא חלאל או פרסנה במקום טמא ועוד.
לעניין ההלכה אפשר לרשום שריעה . הרי המילה שריעה היא בעצם אותה הלכה שניסית להציג כאן. זה עצוב שבימינו מי שמשתמש במילה שריעה נתפס כאל קיצוני וכאלה ששומעים את המילים שריעה חושבים שזה משהו גס וקיצוני וזה ממש לא. אפשר גם לרשום פיק'ה אבל ודאי לא להשתמש במילה הלכה.

לעניין התוכן עצמו אני רוצה להעמיד שאלה מסקרנת.
הרי ידוע שברשתות הקמעונאיות מוכרים משקאות משכרים. מה קורה עם מעמד כזה כאשר יש קופאיות מוסלמיות שבין היתר מחויבות לבצע את המכירה בפועל בקופה גם למשקאות משכרים. לא בהכרח שכל מכירה אכן תכיל מכירה של משקה משכר אבל עדיין יש גם מכירה של משקאות כחלק מסל המכירות.
להזכיר שאנחנו חיים במדינה מאוד חילוניות שגם בפן היהודי מכירה של משקאות אינה אסורה ועל כן בכל סופר יש משקאות משכרים. האם אותם קופאיות צריכות לעמוד על כך ולסרב לעבוד כקופאיות ? אם כן זו כבר תיבת פנדורה כי מה ההבדל בין אחת שמוכרת במסגרת עבודתה משקה משכר כחלק מסל קניות של חברה גדולה לבין אנחנו הלקוחות שקונים בסופר ולמעשה הסופר עושה שימוש עם הכספים שלנו בכדי לקנות ולמכור משקאות משכרים.

סוף דבר, אם אתה טוען שאדם כזה ראוי שלא יעבוד במקומות שיש בהן מכירה של משקאות משקרים, אז רואי שגם כל אדם לא יעבוד במסחר עם כל גוף שבדרך כזה או אחר בסוף כן יעשה שימוש בכסף בכדי לעשות מסחר עם משקאות משכרים. כך אם אותה קופאית טכנית עשתה מכירת משקאות בקופה לא בהכרח שהיא מכרה אלכוהול לצורך מכירה או עידוד שתייה. אז במה שונה מכירה " טכנית " בקופה לבין לסחור מול חברת קוקה קולה שהיא אף מייצרת אלכוהול ומוכרת תוך שימוש בכסף שלך ?

מהתנאים שעסקת מכירה תהיה נכונה לפי האסלאם: המוצר שנמכר חייב שיהיה לו ערך שרעי (مال متقوم), ומוצרים כמו בשר חזיר ואלכוהול אין להם ערך שרעי, ועסקה כזאת לפי האסלאם המתבצעת על ידי מוסלמי נחשבת בכלל למבוטלת (عقد فاسد).

דבר שני, המוצר כמו האלכוהול אין לו ערך שרעי וגם נחשב לדבר טמא (رجس من عمل الشيطان), ובנוסף לכך יש חדית' ברור שהמוכר לאלכוהול נכנס תחת הקללה של הנביא -עליו הברכה והשלום- (عن ابن عمر رضي الله عنهما أن رسول الله صلى الله عليه وسلم قال: لعن الله الخمر، وشاربها ، وساقيها ، وبائعها...), אז אין אפשרות להותיר מכירת אלכוהול על ידי מוסלמי. לכן הקופאית לא צריכה לעמוד ולסרב, אלא מלכתחילה אם היא יודעת שמוכרים אלכוהול, והתפקיד מחייב זאת, אז חובה עליה לא לעבוד בתפקיד כזה.

יש הבדל ברור בין לעבוד כקופאית שמוכרת אלכוהול לבין להיות לקוח לחברה שמוכרת אלכוהול, כשאתה קופאי ומוכר אלכוהול אתה מבצע את העסקה בשמו ובהיפוי כוחו של הבעלים, כי הרי המוצרים האלה הם לא שייכים לקופאי, והוא זר, והוא לא יכול למכור מוצרים של מישהו אחר בלי שייתן לו אישור וייפוי כוח למכור, וכשהוא קיבל את האישור וייפוי הכוח למכור הוא בעצמו הופך למבצע העסקה באופן ישיר, ועסקה זו היא חראם כי יש בה מכירת אלכוהול, אפילו אם הוא מוכר בשביל הבוס שלו ולא לעצמו! וזה מתן ייפוי כוח בדבר שהוא חראם לפי האסלאם.

אבל בהיותך לקוח לחברה שמוכרת אלכוהול אתה לא גורם שותף ישיר למה שהבעלים יעשו עם הכסף שלך, העסקה שאתה מבצע במהלך הקניות הן עסקאות מותרות לפי האסלאם, והכספים שהבעלים הרוויח אתה לא אחראי על התנהלותו, כי נכנס צד אחר בעניין שלא קשור אלייך ולא לעסקה שביצעת. זה כמו שאקנה ממישהו מכונית ואחר כך הוא יקנה בכסף ששילמתי לו אלכוהול ויהמר, אז האם אני מקבל חראם? לא, כי נכנס פה החלטה עצמאית ובלתי תלויה בי ולא קשורה לעסקה שלי איתו, כך גם בחברות הגדולות. אם תפסוק שזה כן חראם כל עסקה עם כופר תהיה חראם, כי אין כופר שלא קונה (לרוב) בכספיו דברים שהם חראמים, ודבר זה לא מתקבל על הדעת.

לסיכום: מכירה וקנייה שהם חראם אם אתה שותף ישיר לעסקה אז זה אסור וחראם (כמו הקופאית שמוכרת אלכוהול), אם אתה עושה עסקה מותרת לפי האסלאם אתה לא אחראי למה שהצד השני יעשה עם הכסף שהוא הרוויח (כמו לקוח שקנה ירקות בשופרסל).
ובקשר לאמירתך: " סוף דבר, אם אתה טוען שאדם כזה ראוי שלא יעבוד במקומות שיש בהן מכירה של משקאות משקרים, אז רואי שגם כל אדם לא יעבוד במסחר עם כל גוף שבדרך כזה או אחר בסוף כן יעשה שימוש בכסף בכדי לעשות מסחר עם משקאות משכרים".

כתבתי ראוי ועדיף, וזה אכן נכון, לא טענתי שאסור יהיה לעבוד במקום כזה, אלא העדיף והראוי (من باب الورع والتقوى) שלא יעבוד כל עוד יש תחליף, וכך גם לגבי קניה מחברות שמוכרות אלכוהול, למרות שהקניות שלנו הן מותרות עם זאת עדיף וראוי (من باب الورع والتقوى) להתרחק מגופים כאלה שמוכרים אלכוהול וכדומה כל עוד יש תחליף לזה, אבל לא חראם לקנות שם ולא חובה לחפש מקומות שאין בהם שום מוצרים לא מותרים.

שלום. אנו מודים לך על הערותיך בנוגע לשפה וכותרות, ואנו בהחלט לא רואים את זה כדבר שולי, ההפך הוא הנכון, אנו משתדלים להקפיד על כך מאוד. לגבי השפה, יתכן ויש דברים במה שאתה אומר אך המילים שהשתמשנו בהם לא מיוחדות ולא מותרות לשימוש רק ליהדות.

האתר אדיגה ביסמן הוא בעברית והמילה שריעה, למשל, וכך גם חלאל הן בערבית אז אנו מציגים את המילה בעברית בגלל שאנו כותבים בעברית באתר. מה גם שלאתר נכנסים קוראים יהודים וגם להם אנו מעוניינים שהשפה תהיה ברורה.

ניתן אכן להשתמש במילה שריעה או חלאל או כל מילה בערבית ולתת הערה והסבר, אך השימוש שלנו במילים עבריות ודאי אינה אסורה כפי שטענת. (לא ברור לנו על מה אתה מתבסס כשאתה אומר שאסור לנו להשתמש במילים בעברית). הנה פירוש כשר מהמילון: כָּשֵׁר - זכר, 1.מזון שמותר לאכילה ע"פ כללי הכשרות היהודיים, לא טרף 2.חוקי, מאושר, מוסמך. "העסק שלי כשר לגמרי." 3.מתאים, ראוי.

לגבי שימוש במילה שריעה אולי היא קיצונית בעיני אחרים או ככה הנך רואה זאת אך היא לא קיצונית או גסה בעינינו. ושוב, לא נשתמש בה בגלל שאנו כותבים באתר בעברית כפי שציינו, אך אין לנו בעיה לרשום אותה כהערה. והנה פירוש הלכה מהמילון: הֲלָכָה - נקבה
1.הוראה מחייבת; חוק 2.ההיבט הרעיוני של נושא כלשהו; תאוריה. "בחינוך יש הבדל בין הלכה ומעשה." 3. אוסף החוקים והמצוות החלים על יהודי דתי.

בברכה
עורך אדיגה ביסמן

לעורך אדיגה ביסמן,

אחדד שוב את דברי ואציין שוב !
ישנן מילים שמקורן הן מהיהדות הדת ! ושימוש במילים כאלו הן שימוש מטעה כאשר מסבירים על דת האסלאם.
הלכה וכשר הן למעשה יסודות מהמצווה היהודית ושימוש במילים כאלו הן ביסוס פעולותיך על אותן מצוות. כפי שצוין כאן יש מילים מהשפה הערבית שכן ניתן להשתמש בהן. זה שנכנסים לכאן גם יהודים שקוראים את הכתוב אינה סיבה מספקת בכדי לעשות שימוש במילים שהן מיסודות היהדות.
דוגמא לשימוש לא נכון :

שואה. לא מעט פעמים אנשים נוטים להשתמש במילה שואה לרצח עם וזה טעות. השואה היא אחת והיא מתייחסת לרצח העם היהודי שהתרחש במלחמת העולם השנייה. יתר המאורעות בהן התרחש רצח עם כגון רצח העם הארמני או רצח העם הצ'רקסי לא ניתן לכנות אותן שואה היות והמילה שואה כפי שציינתי מתייחסת למאורע ספציפי.

נחזור אל הכותרת, המילה כשר. נכנסת למילון והצאת שלושה פירושים שונים שלכאורה לטענתך הן לא קשורות ליהדות אלא וכאן הטעות !
השפה העברית נולדה אחרי מתן התורה ועניין הכשרות היא הכלה יהודית שמכאן נגזרה המילה כשר שלימים מתורגמת בשפה העממית לאישור. מקום חוקי כי מי שאכל לא כשר עבר על חוקי אלהים ועל כן השימוש במונח כשר ביום יום כגון " עסקה כשרה " דהיינו עסקה חוקית.

עם כל הכבוד, לא ניתן לשבת וליפות דברים אלא דן להתמקד בדברים חשובים כאלו !
לא יתכן שלפי כחודשיים אתם מפרסמים כתבה שלמה ועל חטא למי שמברך על חג המולד " חג שמח " ולא לראות בזה כדבר שולי ובמקביל להפגיז בכותרת של " פרנסה לא כשרה " כאשר ניתן לרשום " פרנסה ללא חטא ", " פרנסה לא חוקית " ועוד אין ספור אפשרויות.

לא יתכן שאתם יושבים ועונים כי סגירת העסקים בכפר בימי ראשון הולכים ומתרבים אינו מהווה סממן לנצרות אלא בעלי עסקים שיום ראשון מבחינתם הוא יום פחות רווחי ולכן הם סוגרים עסקים וזה בכלל משהו שולי אך להשתמש במקביל במילה " הלכה " כמרקיב עיקרי בהסבר.
מיותר שאציין גם כי המילה הלכה נובעת ממצוות היהדות. אתה יכול לעשות העתק הדבק על ההסבר שלי לעניין המילה " כשר " .

אלה מונחים שגוים ואין מקום לעשות השוואה או שימוש בכדי להציג את דרך האסלאם.
אני חושב שיש מקום לשקול בכובד ראש לעניין השימוש במילים הנכונות ולא לחפש איך להצדיק את הרישום של המילים הללו. לפעמים אין צורך להתבייש לומר, טעינו, למדנו, תיקנו. ( מכל מלמדי השכלתי ). קח את הדברים בתור הארה ולא הערה.

לתשובת נורדין
אחרי התגובה שרשמת הדברים הרבה יותר ברורים כך שלמעה עם ההרחבה של השאלה והתשובה זה כבר מכין אותנו מראש מאלו מקומות העסקים אנחנו נוותר מראש ביודעין.

תודה

למגיב אבו סופיאן:
אנחנו בהחלט השכלנו ויתכן ויש לנו טעויות בניסוחים. ואנחנו לא מחפשים להצדיק עצמנו, אלא כותבים מה שאנחנו יודעים. להבא נשקול בכובד ראש כל ניסוח. אנו מודים לך מאוד על הארותיך.

אלחמדולילה (תודהנלאל / ברוך השם?! :) שיש מגיבים שאכפת להם מהכותרות והניסוחים. תודה לך!

הוסיפי תגובה