חלב זועקת לתפילותינו

חלב זועקת לתפילותינו

15.12.16 - 18:16 מאת: אדיגה ביסמן

צפיות

העיר חלב, הבירה הכלכלית של סוריה ומעוז המורדים, נפלה השבוע בידי כוחות בשאר אל-אסד לאחר חמש שנות מלחמת אזרחים עקובה מדם. נראה שממשל אובמה והמערב נטשו את המורדים שהסתייעו בהם לגורלם, ולנגד עיני העולם המתבונן ללא מעש וחוסר הסולידריות של מדינות ערב והמוסלמים, הפעילה רוסיה של פוטין את המכונה הצבאית, האווירית, הדורסנית והאכזרית שלה והחריבה את חלב מהיסוד.

כוחותיו של אסד בסיוע לוחמים איראניים וחיזבאללה ובחסות המטריה האווירית הרוסית כבשו את העיר, והמורדים, כמו גם התושבים, אינם יכולים לצאת ולהימלט מהעיר הנצורה. תמונות הזוועה של ההרס והגופות, הדיווחים על מעשי טבח וקריאות המצוקה של "חלב בוערת" או "חלב מושמדת" מתוך העיר נפלו על אוזניים ערלות. חלב זועקת לעזרה ואין מי שיושיט יד. היא כבר לא מצפה ליותר מדי לא מהעולם ולא מהמוסלמים היא מבינה שרק אלוהים יכול לעזור לה על כן, היא מבקשת את תפילותינו ומבקשת להזכיר לנו שהגלגל מסתובב לו ושיש אלוהים והוא רואה הכל. "يُمهل ولا يُهمل".

כאן המקום להדגיש ולהזכיר לעצמנו מספר תובנות מהקוראן ומהחדית' : ראשית, אללה מצווה בקוראן, לא להסתייע בכופרים כנגד המוסלמים: (يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا لَا تَتَّخِذُوا الْكَافِرِينَ أَوْلِيَاءَ مِن دُونِ الْمُؤْمِنِينَ ۚ أَتُرِيدُونَ أَن تَجْعَلُوا لِلَّهِ عَلَيْكُمْ سُلْطَانًا مُّبِينًا), النساء (144), הוא גם מנחה את המאמינים והמאמינות לתמוך ולעזור אחד לשני: [המאמינים והמאמינות הם מגינים זה לזה. הם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה ומקיימים את התפילה ונותנים זכאת, ונשמעים לאלוהים ולשליחו. כל אלה, אלוהים ירחם עליהם. הן אלוהים אדיר וחכם]. قال تعالى: (وَالْمُؤْمِنُونَ وَالْمُؤْمِنَاتُ بَعْضُهُمْ أَوْلِيَاءُ بَعْضٍ يَأْمُرُونَ بِالْمَعْرُوفِ وَيَنْهَوْنَ عَنِ الْمُنْكَرِ وَيُقِيمُونَ الصَّلاةَ وَيُؤْتُونَ الزَّكَاةَ وَيُطِيعُونَ اللَّهَ وَرَسُولَهُ أُولَئِكَ سَيَرْحَمُهُمُ اللَّهُ إِنَّ اللَّهَ عَزِيزٌ حَكِيمٌ), (التوبة: 71).

בחדית' ציווה הנביא מוחמד - תפילות אללה עליו ושלומו - לתמוך ולעזור לאחיך המוסלמי בין אם הוא מקפח (להניא אותו מקיפוח הזולת) ובין אם הוא מקופח: «انْصُرْ أَخَاكَ ظَالِمًا أَوْ مَظْلُومًا»، قَالُوا: يَا رَسُولَ اللَّهِ هَذَا نَنْصُرُهُ مَظْلُومًا، فَكَيْفَ نَنْصُرُهُ ظَالِمًا؟ قَالَ :«تَأْخُذُ فَوْقَ يَدَيْهِ», [أخرجه البخاري]. ובחדית' אחר המשיל הנביא את המאמינים בהתנהלותם לאברי גוף האדם שמשלימים ומשפיעים אחד על השני. قَالَ رَسُول الله صلى الله عليه وسلم : «مَثَلُ المُؤْمِنينَ في تَوَادِّهِمْ وتَرَاحُمهمْ وَتَعَاطُفِهمْ ، مَثَلُ الجَسَدِ إِذَا اشْتَكَى مِنْهُ عُضْوٌ تَدَاعَى لَهُ سَائِرُ الجَسَدِ بِالسَّهَرِ والحُمَّى» [متفق عليه]. ובחדית' נוסף הוא המשיל את המאמינים לאבני הבניין שתומכים ומחזיקים אחד את השני: وفي الصحيحين قال صلى الله عليه وسلم :«المُؤْمِنُ للْمُؤْمِنِ كَالبُنْيَانِ يَشُدُّ بَعْضُهُ بَعْضَاً».

אלוהים הוא נדיב גומל על מעשים טובים פי עשר ואף יותר והוא הבטיח לגמול בעולם הזה ואף ביום הדין, לאלה שמסייעים לאחיהם: « وَاللَّهُ فِي عَوْنِ الْعَبْدِ مَا كَانَ الْعَبْدُ فِي عَوْنِ أَخِيهِ» [مسلم]، «وَمَنْ فَرَّجَ عَنْ مُسْلِمٍ كُرْبَةً فَرَّجَ اللَّهُ عَنْهُ بِهَا كُرْبَةً مِنْ كُرَبِ يَوْمِ الْقِيَامَةِ» . אלוהים גם קבע, שמי שנוהג ברחמים כלפי הזולת ירחם אותו אלוהים בעולם הזה וגם בעולם הבא:«الرَّاحمون يَرْحمهم الرحمن».

את הציווי של לנהוג בדרך ארץ ולאסור את המגונה פירט הנביא וקבע שלוש רמות לשינוי המגונה: פיזית, ואם אין באפשרותך אז בלשונך ואם אי אפשר אז בלבך- לכאוב ולהתפלל למען אחיך. חשוב לזכור שלאן שלא מצליחים להושיט יד לעזרה תפילותינו מגיעות, ואכן זה המינימום הנדרש.

לאור התובנות האלה נשאלת השאלה: האם המוסלמים המדוכאים זקוקים לתפילותינו יותר מאשר שאנחנו זקוקים לתפילותינו להם?!

(תרגום פסוקי הקוראן: אורי רובין)

הוסיפי תגובה