שני מקרי קיצון של אנשים: האחד מאשים את אללה והשני מייחס הצלחה רק לעצמו

13.08.19 - 16:45 מאת: אדיגה ביסמן

צפיות

إياك نعبد وإياك نستعين : استعانه
שני מקרי קיצון של אנשים:
1. מי שמאשים את אללה במצבו: אני לא מוצא עבודה\לא מצליח לבנות בית\לא למדתי\לא מצליח להחחתן\לא מצליח להביא ילדים וכו' כי העזרה של אללה לא הגיעה עדיין.
2. מי שמייחס את ההצלחה שלו רק לעצמו: מצאתי עבודה\בניתי בעצמי בית\למדתי וכו' כי אני השקעתי, עשיתי את הכול לבד (אללה לא היה מעורב בכלל).
[כמובן, שתי הגישות מוטעות.]
נהג גילה שיש לו פנצ'ר, אז הוא מבקש שיעצרו לעזור לו. מישהו עוצר ומחליף לו גלגל בזמן שהוא עומד בצד. מקרה אחר זה נהג שגילה שיש לו פנצ'ר, מנסה קודם להחליף בעצמו, הוא מתעייף ומותש, ואז מבקש מנהגים שיעזרו לעצור. מה ההבדל בין 2 האנשים? הראשון מבקש עזרה מבלי להתאמץ, השני שם מאמצים. איסטיעאנא זה להכיר ולהיות מודע לזה שרק אללה יכול לעזור לך לסיים משהו, אחרי שהתחלת לעשות משהו בעצמך = התאמצת. 
[מתוך הרצאה על סוראת אל פאתיחה של נועמאן עלי חאן]

תרגום מאנגלית: לינה צ'וסחא